- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ת"ק 1953-02-12
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות צפת |
1953-02-12
22.11.2012 |
|
בפני : אורי גולדקורן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מקסים עזרא 2. סיון עזרא |
: תכשיטי שבא בע"מ |
| פסק-דין | |
התובעים עתרו לחייב את הנתבעת לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מקבלת תכשיטים פגומים שהיא סיפקה להם.
גרסאות הצדדים
1. התובעים, בעלי מכון יופי בעיר צפת, רכשו מהנתבעת, תכשיטי נוי שהוצגו בפניהם כתכשיטים מסוג "גולדפילד", תמורת 4,500 ש"ח ששולמה בשיקים. לטענת התובעים, בסיס ההתקשרות נעשה על סמך מצג שהציגה הנתבעת לפיו התכשיטים הינם איכותיים. כעבור שלושה חודשים לאחר הרכישה, התכשיטים - שבינתיים נמכרו על ידי התובעים ללקוחות שלהם במכון היופי - החלו להשחיר. התובעים נאלצו לקבל בחזרה את התכשיטים מלקוחותיהם ולהשיב להם כספם. כתוצאה מכך נפגעו התובעים עקב הפסד כספי ופגיעה במוניטין. הם פנו לנתבעת וביקשו לבטל את העסקה. הם שלחו אליה את התכשיטים הפגומים, ונתנו הוראת ביטול של השיקים שנמשכו על ידיהם לפקודת הנתבעת, והיוו את התמורה ששולמה. הנתבעת דחתה את דרישת התובעים, ונקטה בהליכים לגביית השיקים. התובעים עתרו להשבת סך של 4,500 ש"ח, לפיצוי בסך 15,000 ש"ח בגין הפגיעה במוניטין של עסקם ובסך 5,000 ש"ח בגין הוצאותיהם.
2. לטענת הנתבעת, התובעים ולקוחותיהם עשו בתכשיטים שימוש אשר אינו תואם את הוראות היצרן, שפורטו בתעודת האחריות שנמסרה להם, ואשר אותה היה על התובעים למסור ללקוחות שרכשו מהם תכשיטים אלו. הנתבעת טענה כי התובעים לא הוכיחו נזקיהם.
שאלת אי ההתאמה
3. על יחסי הצדדים אוצלות הוראות חוק המכר תשכ"ח-1968 (להלן: " חוק המכר"). על הנתבעת חלה חובה לספק לתובעים את הממכר שהזמינו בהתאם למוסכם ביניהם, ובמקרה של אי התאמה, מוטלת האחריות על המוכר. סעיף 11 לחוק המכר קובע מהי אי התאמה:
"המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר -
(1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם;
(2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;
(3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;
(4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;
(5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים".
4. בעניינו, חלה החלופה שבסעיף 11(4) לחוק המכר, מאחר וטענת התובעים הינה כי הנתבעת לא קיימה חיובה כאשר מסרה לתובעים תכשיטים שמבחינת סוגם, תיאורם, איכותם, או תכונותיהם אינם מתאימים לדגם שהוצג לתובעים וללקוחותיהם כקונים. יש, איפוא, לבחון האם הנתבעת הציגה לתובעים תכשיטים שתיאורם אינו תואם את הדגם שהוצג.
5. לטענת התובעים, עובר לביצוע העסקה הנתבעת הציגה בפניהם תכשיטים מסוג "גולדפילד", אך בפועל היו אלו תכשיטים העשויים ממתכת אחרת. הנתבעת ציינה, בסעיפים 6 ו-7 לכתב ההגנה, כי התכשיטים אשר סופקו לתובעים הינם תכשיטים מסוג "גולדפילד". את גרסתם, לפיה התכשיטים עשויים ממתכת אחרת, ביססו התובעים על הטיעון כי יודעי דבר בתחום התכשיטנות אמרו ללקוחותיהם כי לא מדובר בתכשיטים מסוג "גולדפילד": " החזרות של המון לקוחות ופנו לחברות של חנויות בצפת ופשוט צחקו על הסחורה ואמרו שזה ציפוי ועבודה בעיניים" (דברי התובעת בעמ' 2 לפרוטוקול). " התחילו לחזור אלינו, זה לא גולדפילד אמיתי, והתחילו ללכת לחנויות שם מוכרים גולדפילד אמיתי. אתם רימיתם אותנו ואני בתמימותי לא רוצה להפסיד לקוחות שמטפלים אצלי העדפתי לתת להם מהכסף שלי כדי שלא אפסיד אותם". (דברי התובע בעמ' 3 לפרוטוקול).
6. התובעים לא זימנו לעדות לפחות אחד מלקוחותיהם הרבים אשר השיבו את התכשיטים הפגומים. כך לא העידו אף אותם בעלי חנויות אשר זיהו כי אין המדובר בתכשיטים מסוג "גולדפילד. על אף שניתנה לתובעים האפשרות לזמן עדים נוספים, לישיבה נוספת, הם הודיעו כי אינם מעוניינים בכך. בנסיבות אלו חלה החזקה הראייתית בדבר הימנעות מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא הייתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו להציגה כדי לאשש את גרסת הצד שכנגד (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595)).
7. התובעים לא הוכיחו כי אחריות הנתבעת כספקית הופרה, באופן המזכה אותם בסעד של ביטול והשבה ולפיכך דין התביעה להידחות.
8. אשר על הנני דוחה את התביעה.
הנני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך כולל של 2,000 ש"ח.
ניתן היום, ח' כסלו תשע"ג, 22 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
